Vayedaber

משנה: בַּעַל קֶרִי מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ וְעַל הַמָּזוֹן מְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ועל המזון מברך לאחריו. דחיובא דאורייתא הוא ואינו מברך לפניו דלאו חיובא דאורייתא הוא וכבר נפסקה הלכה דבטלוה לטבילותא ובעלי קריין קורין ק''ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר:

ואינו מברך. ברכותיה ואפי' בהרהור דכיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן:

מתני' בעל קרי. עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו עד שיטבול ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים:

מהרהר ק''ש בלבו. כשהגיע זמן המקרא:

תַּנִּי אֲבָל אָֽמְרוּ אִשָּׁה מְבָרֶכֶת לְבַעֲלָהּ וְעֶבֶד מְבָרֵךְ לְרַבּוֹ וְקָטָן לְאָבִיו. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר נְהוֹרָאִי כָּל שֶׁאָֽמְרוּ בְקָטָן כְּדֵי לְחַנְּכוֹ. תִּיפְתָּר בְּעוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן (אמן). כְּיַי דְתַנִּינָן תַּמָּן מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ 26a עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶׁהֵן אוֹמְרִין וּתְהֵא לוֹ מְאֵירָה. אֲבָל אָֽמְרוּ תָּבוֹא מְאֵירָה לְבֶן עֶשְׂרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבֶן עֶשֶׂר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תני. בתוספתא שם ומייתי לה לקמן פ''ג דסוכה ובפ''ג דר''ה:

לא כן וכו'. כל שאמרו חכמים מהמצות בקטן לא אמרו אלא כדי לחנכו כגון סוכה שחייב לחנכו וכן לולב וכיוצא בזה מהמצות הנוהגות בקטן שהגיע לחינוך וכיון שהוא לחינוך בעלמא היאך הוא מוציא את אביו דקס''ד דהקטן הוא שמברך לבדו להוציא לאביו:

תיפתר בעונה אחריהם. ול''ג אמן וכן ליתא להא בר''ה שם כלומר הכא במאי עסקינן שהוא עונה אתריהם הברכה מה שהן אומרים כהאי דתנינן תמן בסוכה שם:

אבל. באמת אמרו דמאירה ומאירה לזה שהוא בן עשרים וצריך לבן עשר. וכלומר דגנאי הוא לו ביותר כשעונה אחרי הקטן:

הלכה: מַהוּ מְהַרהֵר בְּרָכוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מהו מהרהר ברכות. אברכת המזון קאי כלומר. דלא תימא דדוקא ק''ש הוא דלא התירו לו אלא בהרהור משום דמדאורייתא לא הויא אלא פסוק הראשון בלבד אבל ברכת המזון כיון דכל הג' ברכות מדאורייתא נינהו מותר לברך כדרכו קמ''ל דלא דהא דקתני על המזון מברך לאחריו בהרהור קאמר שיהרהר אותן הברכו' שהן מן התורה:

מַתְנִיתָא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַיִם וּכְרִבִּי מֵאִיר דְּתַנִּי בַּעַל קֶרִי שֶׁאֵין לוֹ מַיִם לִטְבּוֹל הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְאֵינוֹ מַשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִין קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמַשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואינו משמיע לאזניו. אלא מהרהר בלבו:

דתני. בתוספתא פ''ב:

וכרבי מאיר. היא דהכי ס''ל:

מתניתא במקום שאין לו מים. לטבול בהן הוא דהתירו להרהר בק''ש ובברהמ''ז דהוי שעת הדחק אבל אם מצוי לו מים לטבול בהן לא התירו אפי' בהרהור וצריך שיטבול:

תַּנִּי בַּעַל קֶרִי חוֹלֶה שֶׁנָּֽפְלוּ עָלָיו תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם וְטָהוֹר שֶׁנָּֽפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רוּבּוֹ שְׁלֹשָׁה לוֹגִין מַיִם שְׁאוּבִים טִהֵר לְעַצְמוֹ אֲבָל אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן עַד שֶׁיָּבוֹא בְּאַרְבָּעִים סְאָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אַרְבָּעִים סְאָה מִכָּל מָקוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מכל מקום. ואפילו בעל קרי חולה:

תני. בתוספתא שם ולא גריס התם הא דטהור שנפלו על ראשו ורובו מים שאובים. ולגי' הספר אפשר לומר דכיון שהוא מדרבנן א' מי''ח דבר דינו כבעל קרי חולה שנפלו עליו ט' קבין דהוי טהור מתקנת חכמים וכן זה הטהור שנפלו עליו ג' לוגין שאובין אפי' לא נפלו עליו אח''כ ט' קבין לטהרו שוין הן שהוא טהור לעצמו אבל לא להוציא רבים י''ח בברכתו ובתפלה:

רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא הֲוָה אָתֵי בְאִיסְמְטָא בַלַּיְלִיָּא וַהֲוָה חַמָּרָא מְהַלֵּךְ בַּתְרֵיהּ עַל חַד בֵּית שִׁיחַ. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא גַבְרָא בָּעֵי מִסְחֵי. אֲמַר לֵיהּ לָא תַסְכֵּן נַפְשָׁךְ. אֲמַר לֵיהּ מִן נִידָּה וּמִן אֵשֶׁת אִישׁ הַהוּא גַבְרָא בָּעֵי לְמִיסְחֵי. אֲפִילוּ כֵן אֲמַר לֵיהּ לֹא תַסְכֵּן נַפְשָׁךְ. כֵּיוָן דְּלֹא שָׁמַע לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ יֵיחוֹת הַהוּא גַבְרָא וְלָא יְסוֹק. וְכֵן הֲווָת לֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

באיסמטא. כמו בסימטא. והלך באישון לילה והיה החמר המחמר אחר בהמות הולך אחריו וכשבאו על בית שיח אחד והוא בור כמו הבורות והשיחין וכו' וא''ל זה החמר הוא צריך לרחוץ ולטבול וא''ל לא תסכן נפשך בלילה לירד לתוך הבור והשיב לו הוא צריך לטהר עצמו מבעילת נדה ואשת איש שבעל ואפי' כן א''ל ר' יוסי לא תסכן נפשך עכשיו וכיון שלא קיבל דבריו א''ל ר' יוסי ירד ואל יעלה וכך היה לו:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. רַב הוּנָא אָמַר וַאֲפִילוּ רָאָה אֶת עַצְמוֹ נֵאוֹת בַּחֲלוֹם. הֲווּן בָּעִין מֵימַר וּבִלְבַד מֵאִשָּׁה. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי אָֽמְרִין וַאֲפִילוּ מִדָּבָר אַחֵר. תַּמָּן תַּנִּינָן יוֹם הַכִּיפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּבִרְחִיצָה וְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. וְתַנִּי עֲלָהּ בַּעֲלֵי קֶרִיִּין טוֹבְלִין כְּדַרְכָּן בְּצִינְעָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְלֵית הֲדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. פְּתַר לָהּ בִּמְשַׁמֵּשׁ מִיטָּתוֹ מִבְעוֹד יוֹם וְשָׁכַח וְלֹא טָבַל. וְהָתַנִּי מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ טוֹבֵל בְּצִינְעָא בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. 26b אִית לָךְ מֵימַר עַל אוֹתוֹ גוּף קָדוֹשׁ בּשׁוֹכֵחַ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אין קרי אלא מתשמיש המטה. אבל לאנסו לא התקין עזרא טבילה:

ואפי' ראה את עצמו ניאות. בחלום שנדמה לו שמשמש עם אשה וכן הוון בעי מימר ובלבד מאשה עד ששמעו ר' יונה ור' יוסי דאמרי דאפי' מדבר אחר שיצא ממנו קרי לאנסו ממש תיקן עזרא ג''כ טבילה. וגרסי' להא בפ' יוה''כ אמתני' שהביא לקמיה:

ולית הדא פליגא. וכי לא פליגא הברייתא עליה דריב''ל דתני בעלי קריין טובלין אלמא אפי' לאונסו מקרי בעל קרי שהרי ביה''כ אסור הוא בתשמיש המטה:

פתר לה ריב''ל. דהא דקתני טובלין ביה''כ בששימש מטתו מבע''י ושכח ולא טבל ביום וכיון דצריך טבילה מכח התקנה התירו לו לטבול ביה''כ:

אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח. ולא טבל אחר ששימש מטתו בתמיה אלא ודאי לאנסו הוה:

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָבוּן כָּל עַצְמָן לֹא הִתְקִינוּ אֶת הַטְּבִילָה הַזֹּאת אֶלָּא שֶׁלֹֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל כְּתַרְנְגוֹלִין הַלָּלוּ מְשַׁמֵּשׁ מִיטָּתוֹ וְעוֹלֶה וְיוֹרֵד וְאוֹכֵל.

רִבִּי חֲנִינָא הֲוָה עָבַר עַל תַּרְעֵי דֵימוֹסִין בִּקְרִיצְתָּא וַאֲמַר מַה טוֹבְלֵי שַׁחֲרִית עוֹשִׂין פֹּה יֵיזְלוּן וִיתַנּוּן. בְּהַהִיא דְצַפְרָא הֲוָה אֲמַר מַאן דְּאִית לֵיהּ עֲבִידָא יֵיזִיל וַעֲבַד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

על תרעי דימוסין בקריצתא. על שערי המרחץ בהשכמה וראה לאותן המשכימין לשנות שהן טובלין עצמן ואמר להן מה טובלי שחרית עושין פה ילכו וישנו בלא טבילה שכבר בטלוה להתקנה:

בההיא דצפרא. ולאותם הטובלין בבקר ולא בהשכמה כל כך והם שאין משכימין ללמוד כ''א טובלין בשביל ק''ש ותפילה אמר מי שיש לו מלאכה ילך ויעשה ואל יתבטל ממלאכתו בשביל הטבילה דלא צריכה:

מַהוּ לְהַרְהֵר בְּבֵית הַכִּסֵּא. חִזְקִיָּה אָמַר מוּתָּר. רִבִּי יָסָא אָמַר אָסוּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא כָּל סֶבֶר קָשֶׁה שֶׁהָיָה לִי תַּמָּן סְבֵירְתֵיהּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר שִׁמְעוֹן כָּל הַהוּא סְבָרָא קַשְׁיָא דִטְבוּל יוֹם תַּמָּן סְבֵירְתֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כל סבר קשי דהוה לי. אם היה לי איזה דבר קשה להבין אותו שם בבית הכסא הבנתיו כאשר הייתי מהרהר בו:

מהו להרהר. בדברי תורה בבית הכסא:

רִבִּי אָחָא בְשֵׁם תַּנְחוּם בֵּי רִבִּי חִייָא בְּיוֹמוֹי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בִּיקְשׁוּ לַעֲקוֹר אֶת הַטְּבִילָה הַזֹּאת מִפְּנֵי נַשֵּׁי הַגָּלִיל שֶׁהָיוּ נֶעֱקָרוֹת מִפְּנֵי הַצִּינָּה. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דָּבָר שֶׁהוּא גוֹדֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֵירָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לַעֲקוֹר אוֹתוֹ. מַהוּ גוֹדֵר יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֵירָה. מַעֲשֶׂה בְשׁוֹמֵר כְּרָמִים אֶחָד שֶׁבָּא לְהִזָּקֵק עִם אֵשֶׁת אִישׁ. עַד שֶׁהֵן מְתַקְּנִין מָקוֹם אֵיכַן הֵן טוֹבְלִין עָֽבְרוּ הָעוֹבְרִין וְהַשָּׁבִין וּבָֽטְלָה הָעֲבֵירָה. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּא לְהִזָּקֵק עִם שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רִבִּי. אָֽמְרָה לוֹ אִם אֵין גְּבִירְתִּי טוֹבֶלֶת אֵינִי טוֹבֶלֶת. אָמַר לָהּ וְלֹא כִבְהֵמָה אַתְּ. אָֽמְרָה לוֹ וְלֹא שָׁמַעְתָּ בְּבָא עַל הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא נִסְקַּל שֶׁנֶּאֱמַר כָּל שׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שהיו נעקרות. עגונות מבעליהן מפני הצינה אשר שם ולא היו בעליהן יכולין לטבול ופירשו מהן:

מן העבירה. כההיא עובדא דלקמיה שבשביל שהיו שוהין לחזור אחר מקום טבילה ובתוך כך באו עוברין ושבין ונמנעו מן העבירה:

שפחתו של רבי. שפחה כנענית:

איני טובלת. ונדה אני:

ולא כבהמה את. עם הדומה לחמור ולמה לך טבילה והשיבה לו תשובה נצחת ואם כבהמה אני לא שמעת מה שכתוב הבא על הבהמה בסקילה ואיידי דמייתי עובדא קמייתא שנמנעו מהעבירה מייתי להא שמתוך תשובתה נמנע ממנה:

אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר ווָה כָּל עַצְמָן לֹא הִתְקִינוּ אֶת הַטְּבִילָה הַזֹּאת אֶ֠לָּא מִפְּנֵי תַלְמוּד. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר לוֹ שֶׁהוּא מוּתָּר אַף הוּא אוֹמֵר אֲנִי אֵלֵךְ וְאֶעֱשֵׂה צָרְכִי וּבָא וְשׁוֹנֶה כָל צוֹרְכוֹ וּמִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אָסוּר הוּא בָא וְשׁוֹנֶה כָל צוֹרְכוֹ. תַּמָּן אָֽמְרִין אֲפִילוּ לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה אָסוּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומתוך שאתה אומר אסור הוא. ללמוד בלא טבילה והוא מתעצל לטבול מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צורכו בלי ושום ביטול:

תמן. בבבל אמרין אפי' לשמוע ד''ת מאחרים אסור בלא טבילה:

אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר טִיטֻס רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּתְחִילָּה וְהָיוּ נְכוֹנִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כתחילה. כדאשכחן בסיני בהתחלה של קבלת התורה שלא היה שם אלא שמיעה וכתיב והיו נכונים וגו':

תַּנִּי זָבִין וְזָבוֹת נִידּוֹת וְיוֹלְדוֹת קוֹרִין בַּתּוֹרָה וְשוֹנִין מִדְרַשׁ וַהֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת. וּבַעַל קֶרִי אָסוּר בְּכוּלָּן. רִבִּי אַבָּא בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה הַגָּדוֹת. תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי שׁוֹנֶה הִילְכוֹת רְגִילִיּוֹת וּבִלְּבַד שֶׁלֹּא יַצִּיעַ אֶת הַמִּשְׁנָה. אִית דְּבָעֵי מֵימָר וּבִלְּבַד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר אַזְכָּרוֹת. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי קוֹמוֹי רִבִּי יָסָא לֵית רִבִּי פָּשַׁט בֵּי עִם רִבִּי בּוּן פִּירְקֵיהּ בַּלַּיְלִיָּא. אֲמַר לֵיהּ אִין. רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא פָּשַׁט עִם רִבִּי נְחֶמְיָה בְרֵיהּ פִּירְקֵיהּ בַּלַּיְלִיָּא. בְּהַהִיא צַפְרָא הֲוָה מַר מַה דְאִית לֵיהּ עֲבִידָא יֵיזִיל עֲבֵיד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תני. בתוספתא שם:

אסור בכולן. מפני שבא ע''י קלות ראש:

ואינו שונה הגדות. משום שלבו של אדם נמשך אחריהם ומאריך ומעיין בהן:

הילכות רגיליות. אותן שהוא רגיל בהן וא''צ לעיין בהם:

שלא יציע את המשנה. שלא יעמיק להבין בה לפי הצעתה:

שלא יזכיר אזכרות השמות הכתובים בהם:

לית רבי פשט בי עם רבי בין פירקא בליליא. כלומר ששאל אותו כמדומה לי שרבי והוא רבי יסא פושט עמי הפרק לשנות וכן אני עם רבי כשאנחנו חוזרין הפרק והכל בליל התשמיש היה ועדיין לא היה לרבי פנאי לטבול:

א''ל אין. כך הוא שאיני משגיח על זה ושונה בלא טבילה וכן היה ר' חייא בר אבא נוהג שהיה פושט הפרק עם בנו באותו הלילה ששימש ובבקר הזה היה אומר מי שיש לו איזה מלאכה ילך לדרכו בלא טבילה והכל כדי לפרסם שבטלוה לטבילה זו:

מַעֲשֶׂה בְּאֵחָד שֶׁעָמַד לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה בִּנְצִיבִין כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְהַזְכָּרָה הִתְחִיל מְגַמְגֵּם בָּהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְבָרֶיךָ שֶׁאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִין טוּמְאָה. אֲמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וּנְהִיגִין תַּמָּן כְּרִבִּי אִלָּעְאִי בְּרֵאשִׁית הַגֵּז וּכְרִבִּי יֹאשִׁיָּה בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּכְרִבִי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה בְּבַעֲלֵי קֶרִייִן. כְּרִבִּי אִלָּעְאִי בְּרֵאשִׁית הַגֵּז דְּתַנָּא רִבִּי אִלָּעְאִי אָמַר אֵין רֵאשִׁית הַגֵּז אֶלָּא בָאָרֶץ. כְּרִבִּי יֹאשִׁיָּה בְּכִלְאַיִם דְּתַנִּי רִבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיִּזְרַע חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפָּלַת יָד. כְּרִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה בְּבַעֲלֵי קֶרִייִן דְּתַנִּי רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מְקַבְּלִין טוּמְאָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ונהגין תמן. כך נוהגין בבבל כהני תלת סבי לקולא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source